יום שני, 19 באוגוסט 2013

תודה


"תודה שהרשית לנשמה שלי לבוא קרוב כל כך אל זו שלך. ישנם דברים שרק שנינו יודעים. דברים שאי אפשר לומר אותם מפני שמילים עשויות מחומרים דמויי פח גזור ואין לו לאדם כלי להכניס בו רוח גדולה. אבל מכיוון שהואלת להביט בי בעיניים האלה שלך ידעתי משהו שאתה יודע והוא עמוק לאין שיעור מן המחשבות האלה שלי ומן הנהר הגדול של זיכרונות שאותו אנו קוראים חיים

-מתוך: Curriculum Vitae/ יואל הופמן-

אִלּוּ לֹא הָיִיתִי כּוֹתֵב שִׁירִים


     

אֲנִי חוֹשֵׁב עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים, כָּל הַזְּמַן.
הַחֲלוֹם הָאַחֲרוֹן הָיָה צִבְעוֹנִי וּמָלֵא בְּקִטְעֵי-עֵירֹם.
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה? כַּמָּה זְמַן?

קוֹנִי רוֹצָה לָדַעַת אֶת הַכֹּל וְיֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קְלַסִיקָה וּצְרִיכִים לֶאֱהֹב.
אַתְּ זוֹכֶרֶת, פַּעַם, שָׁאַלְנוּ אֶת דּוֹן-פֶּדְרוֹ לְאָן הוּא רָץ
וְהוּא הֵשִׁיב:
אֵינֶנִּי רָץ אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֲנִי צוֹלֵעַ.
אִם תַּחַלְמִי אוֹתִי הַלַּיְלָה, הַזְכִּירִי לִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁהִשְׁתַּנֵּיתִי.
אוֹ שֶׁהָיָה עָלַי לְהִשְׁתַּנּוֹת.

אִלּוּ לֹא הָיִיתִי כּוֹתֵב שִׁירִים הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל בְּכָל בֹּקֶר וְאַתְּ יוֹדַעַת אֶת זֶה יָפֶה מְאֹד.

-יהונתן גפן-

אשתי/ ריימונד קארבר


אשתי נעלמה יחד עם בגדיה
היא השאירה מאחור שני גרבי ניילון, ומברשת
לשיער שנשכחה מתחת למיטה.
הייתי רוצה להסב את תשומת לבכם
לגרביונים הנאים הללו, ולשערות
החזקות, הכהות, שנתקעו בזיפי המברשת.
אני שם את הגרביונים בפח האשפה: את המברשת
אשמור ואשתמש בה. זו רק המיטה
שנראית מוזרה ובלתי מובנת.

סיבה ותוצאה/ צ'ארלס בוקובסקי


הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר לְעִתִים מֵתִים בְּמוֹ יְדֵיהֶם
הֵם פָּשׁוּט הוֹלְכִים,
וְאֵלֶה שֶׁנִשְׁאָרִים
לֹא מַמָשׁ מְבִינִים
לָמָה מִישֶׁהוּ
יִרְצֶה
לַעֲזוֹב
אוֹתָם