לֵיְדִּי לָאזַארוּס/ סילביה פלאת

עָשִׂיתִי  זֹאת  שׁוּב.

פַּעַם אַחַת  בְּכָל  עֶשֶׂר שָׁנִים

זֶה  הַחִשּׁוּב. -- --

אֲנִי מִין  פֶּלֶא מְהַלֵּךְ , עוֹרִי

זוֹהֵר  כְּמוֹ  אָהִיל שֶׁל נָאצִים,

רֶגֶל יָמִין  שֶׁלִּי

מִשְׁקֹלֶת-נְיָרוֹת,

פָּנַי  פִּשְׁתָּן יְהוּדִי מְשֻׁבָּח

וַחֲסַר תָּוִים.

אוֹיְבִי,

קָלֵף  מִמֶּנִּי אֶת הַבַּד!

אַתָּה נִרְעָד?

הָאַף, חֹרֵי הָעַיִן,  כָּל  מַעֲרֶכֶת הַשִּׁנַּיִם?

הַנְּשִׁימָה  הַחֲמוּצָה

הִיא תֵּעָלֵם  בְּיוֹם אֶחָד.

בִּמְהֵרָה , בִּמְהֵרָה

כָּל הַבָּשָׂר  שֶׁאָכְלָה  מְעָרַת הַקֶּבֶר

יִהְיֶה עָלַי בַּחֲזָרָה

וַאֲנִי שׁוּב כֻּלִּי  חִיּוּכִים.

אֲנִי רַק  בַּת שְׁלוֹשִׁים,

וְיֵשׁ לִי  תֵּשַׁע פְּעָמִים  לָמוּת  כְּמוֹ לַחֲתוּלִים.

זֶה הָיָה  מִסְפָּר  שָׁלֹשׁ .

אֵיזֶה  זֶבֶל

לְחַסֵּל כָּל עֲשׂוֹר שָׁנִים.

אֵיזֶה מִילְיוֹן נִימִים.

הֶהָמוֹן  הַמְּפַצֵּחַ גַּרְעִינִים

נִדְחַף  כְּדֵי  לִרְאוֹת

אֵיךְ מַפְשִׁיטִים  אוֹתִי יָד וְרֶגֶל ----

הַסְּטְרִיפְּטִיז  הַגָּדוֹל.

רַבּוֹתַי  וּגְבִירוֹתַי

אֵלֶּה  הֵן  יָדַי

אֵלֶּה  בִּרְכַּי .

אֲנִי  אוּלַי עוֹר וַעֲצָמוֹת,

לַמְרוֹת  הַכֹּל, אֲנִי אוֹתָהּ  אִשָּׁה  עַצְמָהּ.

כְּשֶׁזֶּה  קָרָה  לַרִאשׁוֹנָה הָיִיתִי בַּת עֶשֶׂר, יַלְדָּה.

זוֹ הָיְתָה  תְּאוּנָה.

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה  הִתְכַּוַּנְתִּי

לְהַחְזִיק עַד הַסּוֹף וְלֹא  לַחְזֹר  עוֹד.

כְּמוֹ  צִדְפָּה

נִסְגַּרְתִּי  בִּתְנוּדוֹת .

הָיוּ צְרִיכִים  לִקְרֹא  וְלִקְרֹא

וּלְהַרְחִיק  מִמֶּנִּי  תּוֹלָעִים  כְּמוֹ פְּנִינִים דְּבִיקוֹת.

לָמוּת

 זוֹ אָמָּנוּת.  כְּמוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר.

אֲנִי עוֹשָׂה  אֶת זֶה  טוֹב  לְהַדְהִים

אֲנִי עוֹשָׂה  אֶת זֶה  שֶׁמַּרְגִּישִׁים  תַ''גֵּיהִנֹּם .

אֲנִי עוֹשָׂה  אֶת זֶה  שֶׁזּוּ אֱמֶת פִּתְאוֹם.

הֱיִיתֶם בְּוַדָּאֵי אוֹמְרִים  שֶׁיֵּשׁ לִי  כִּשָּׁרוֹן.

לֹא  קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּאֵיזֶה  חַדְרוֹן.

לֹא  קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה וּכְבָר לְהִשָּׁאֵר.

זוֹ  הַשִּׁיבָה  הַתֵּאַטְרָלִית

בְּאֶמְצַע  הַיּוֹם

אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֶל אוֹתָם פָּנִים , אֶל אוֹתָהּ קְרִיאָה

גַּסָּה וּמְשֻּעֲשַעַת :

''מַמָּשׁ  נֵס!''

שֶׁאוֹתִי  מְשַׁגַּעַת.

יֵשׁ  תַּשְׁלוּם

בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת לִי  תַ''צַלֶּקֶת , יֵשׁ  תַּשְׁלוּם

בִּשְׁבִיל  לִשְׁמֹעַ  לִי  תַ''לֵב  ---

הוּא  בֶּאֱמֶת  פּוֹעֵל.

וְיֵשׁ תַּשְׁלוּם, תַּשְׁלוּם עֲצוּם מְאֹד

בִּשְׁבִיל מִלָּה אוֹ נְגִיעָה

אוֹ טִפַּת דָּם

אוֹ חֲתִיכָה מִשַּׁעֲרִי אוֹ מִבְּגָדַי .

כָּךְ, כָּךְ,  הֵרר  דּוֹקְטוֹר.

כָּךְ, הֵרר אוֹיְבִי.

הָאוֹפּוּס  שֶׁלְּךָ אֲנִי .

אֲנִי  הָאוֹצָר  שֶׁלְּךָ,

תִּינוֹק הַזָּהָב  הַטָּהוֹר

הַנָּמֵס  לִצְוָחָה .

אֲנִי  סוֹבֶבֶת  וְנִשְׂרֶפֶת.

אַל נָּא תַּחְשֹׁב שֶׁאֵין לִי מְלוֹא הַהַעֲרָכָה לְזֶה  שֶׁכָּל  כָּךְ אִכְפַּת לְךָ.

אֵפֶר , אֵפֶר ---

אַתָּה נוֹבֵר וּמְעַרְבֵּב.

עֲצָמוֹת, בָּשָׂר, אֵין שָׁם שׁוּם דָּבָר ---

פִּסַּת  סַבּוֹן,

טַבַּעַת  נִשּׂוּאִין,

סְתִימַת זָהָב  בִּפְנִים.

הֵרר גוֹט, הֵרר לוּצִיפֶר

הִזָּהֵר

הִזָּהֵר

עִם שַׁעֲרִי  הָאָדֹם

אֲנִי קָמָה מִן הָאֵפֶר

וּכְמוֹ אֲוִיר אֲנִי בּוֹלַעַת גֶּבֶר אַחַר  גֶּבֶר . 

תרגום: סבינה מסג

צבעונים/ סילביה פלאת

הַצִּבְעוֹנִים נוֹחִים מִדַּי לְהִתְרַגֵּשׁ, חֹרֶף כָּאן.

רְאֵה כַּמָּה לָבָן הַכֹּל, כַּמָּה שָׁקֵט, כַּמָּה כְּלוּא-שֶׁלֶג.

אֲנִי לוֹמֶדֶת שַׁלְוָה, נָחָה לְבַדִּי בְּשֶׁקֶט

כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר נָח עַל קִירוֹת לְבָנִים אֵלֶּה, מִטָּה זוֹ, יָדַיִם אֵלֶּה.

אֵינֶנִּי אַף אֶחָד; דָּבָר אֵין לִי עִם הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת.

מָסַרְתִּי אֶת שְׁמִי וְאֶת בִּגְדֵי-הַיּוֹם שֶׁלִּי לַאֲחָיוֹת

וְאֶת תּוֹלְדוֹתַי לְמַרְדִּים וְאֶת גּוּפִי לַמְנַתְּחִים.

סָמְכוּ אֶת רֹאשִׁי בֵּין הַכַּר לְבֵין חֵפֶת-הַסָּדִין

כְּמוֹ עַיִן בֵּין שְׁנֵי עַפְעַפִּים לְבָנִים, מְמָאֲנִים לְהֵעָצֵם.

אִישׁוֹן טִפְּשׁוֹן, אֶת הַכֹּל עָלָיו לִקְלֹט.

הָאֲחָיוֹת עוֹבְרוֹת וְעוֹבְרוֹת, אֵינָן מַטְרִידוֹת,

עוֹבְרוֹת כְּמוֹ שְׁחָפִים אֶל יַבָּשָׁה בִּשְׁבִיסֵיהֶן הַלְּבָנִים,

עוֹשׂוֹת דְּבָרִים בִּידֵיהֶן, הָאַחַת מַמָּשׁ כְּזוּלָתָהּ,

עַד שֶׁאֵין לְדַעַת מַה מִסְפָּרָן.

גּוּפִי הוּא לָהֶן חַלוּק-אֶבֶן, בּוֹ הֵן מְטַפְּלוֹת כְּמוֹ מַיִם

הַמְּטַפְּלִים בְּחַלּוּקֵי-הָאֶבֶן שֶׁבְּדַרְכָּם, מַחְלִיקִים אוֹתָם בְּרֹךְ.

מְבִיאוֹת לִי קֵהוּת בְּמַחֲטֵיהֶן הַמַּבְהִיקוֹת, מְבִיאוֹת לִי שֵׁנָה,

עַכְשָׁיו כְּשֶׁאִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי אֲנִי חוֹלָה מִמִּטְעָנִים –

תִּיק הַלַּיְלָה שֶׁלִּי שֶׁמִּלַּכָּה כְּמוֹ קֻפְסַת-גְּלוּלוֹת שְׁחוֹרָה,

בַּעֲלִי וְיַלְדִּי מְחַיְּכִים מִתּוֹךְ הַתַּצְלוּם הַמִּשְׁפַּחְתִּי;

חִיּוּכֵיהֶם נֶאֱחָזִים בִּבְשָׂרִי, קְרָסִים זְעִירִים מְחַיְּכִים.

הִנַּחְתִּי לַדְּבָרִים לְהִשָּׁמֵט, סְפִינַת מַשָּׂא בַּת שְׁלֹשִים

דְּבֵקָה בְּעַקְשָׁנוּת בִּשְׁמִי וּבִכְתָבְתִּי.

הֵם שְׁטָפוּנִי כָּלִיל מִקִּשְׁרִי אַהֲבָתִי.

נִפְחֶדֶת וַחֲשׂוּפָה עַל עֶגְלַת-כָּרֵי-הַפְּלַסְטִיק הַיְּרֻקָּה

רָאִיתִי אֶת מַעֲרֶכֶת-הַתֵּה שֶׁלִּי, מַדְּפֵי כְּלֵי-הַלָּבָן, סְפָרַי

שׁוֹקְעִים וְנֶעֱלָמִים מִן הָעַיִן, וְהַמַּיִם גָּבְהוּ מֵעַל לְרֹאשִׁי.

אֲנִי נְזִירָה עַתָּה, מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי כֹּה טְהוֹרָה.

לֹא רָצִיתִי שׁוּם פְּרָחִים, רָצִיתִי רַק

לִשְׁכַּב, כַּפּוֹת-יָדַי מְגֻלּוֹת, וְלִהְיוֹת מְרֻקֶּנֶת לְגַמְרֵי.

אָה, אֵיזֶה חֹפֶשׁ, אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיזֶה חֹפֶשׁ –

הַשַּׁלְוָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא מְהַמֶּמֶת אוֹתְךָ,

מְבַקֶּשֶׁת לֹא-כְּלוּם, תָּוִית-שֵׁם, כַּמָּה זוּטוֹת.

עַל זֹאת סוֹגְרִים, לְבַסּוֹף, הַמֵּתִים; אֲנִי מְדַמָּה אוֹתָם

סוֹגְרִים פִּיּוֹת עַל זֹאת כְּמוֹ עַל טַבְלִית לֶחֶם-קֹדֶשׁ.

הַצִּבְעוֹנִים, קֹדֶם-כָּל, אֲדֻמִּים מִדַּי, הֵם מַכְאִיבִים לִי.

אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ עֲטִיפַת הַשַּׁי יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אוֹתָם נוֹשְׁמִים

קַלּוֹת, דֶּרֶךְ אֶגֶד חִתּוּלֵיהֶם הַלְּבָנִים, כְּמוֹ תִּינוֹק נוֹרָא.

אָדְמָם מְדַבֵּר אֶל פִּצְעִי, מִתְקַשֵּׁר.

עַרְמוּמִיִּים הֵם: נִרְאִים כְּצָפִים אַף כִּי מַכְרִיעִים אוֹתִי בְּכָבְדָּם,

מַטְרִידִים אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם הַפִּתְאוֹמִיּוֹת וּבְצִבְעָם,

תְּרֵיסַר מִשְׁקוֹלוֹת אֲדֻמוֹת שֶׁל עוֹפֶרֶת סְבִיב צַוָּארִי.

אִישׁ לֹא עָקַב אַחֲרַי קֹדֶם, עַתָּה אֲנִי נְתוּנָה לְמַעֲקָב.

הַצִּבְעוֹנִים פּוֹנִים אֵלַי, וְהַחַלּוֹן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרַי

שֶׁאַחַת לְיוֹם הָאוֹר בּוֹ לְאִטּוֹ מִתְפַּשֵּׁט וּלְאִטּוֹ נִקְלַשׁ,

וַאֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי, שְׁטוּחָה, מְגֻחֶכֶת, צֵל גָּזוּר מִנְּיָר

בֵּין עֵינָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵינֵי הַצִּבְעוֹנִים,

וְאֵין לִי פָּנִים, רָצִיתִי לַחְמֹק מִפָּנַי,

הַצִּבְעוֹנִים מְלֵאֵי-הַחִיּוּת אוֹכְלִים אֶת הַחַמְצָן שֶׁלִּי.

לִפְנֵי שֶׁבָּאוּ הָאֲוִיר הָיָה רָגוּעַ לְמַדַּי.

בָּא וְהוֹלֵךְ, נְשִׁימָה אַחַר נְשִׁימָה, בְּלִי מְהוּמוֹת.

וְאָז מִלְאוּ אוֹתוֹ הַצִּבְעוֹנִים כְּמוֹ רַעַשׁ גָּדוֹל.

עַכְשָׁיו הָאֲוִיר נִתְקָל  וּמִתְעַרְבֵּל סְבִיבָם כְּמוֹ נָהָר

הַנִּתְקָל  וּמִתְעַרְבֵּל סְבִיב מְנוֹעַ אֲדֹם-חֲלוּדָה שֶׁשָּׁקַע.

הֵם מְרַכְּזִים אֶת שִׂימַת לִבִּי, שֶׁהָיְתָה שְׂמֵחָה

לְשַׂחֵק וְלָנוּחַ בְּלִי לְהִתְחַיֵּב.

הַקִּירוֹת, גַּם הֵם, נִרְאִים כְּמִתְחַמְּמִים.

אֶת הַצִּבְעוֹנִים יֵשׁ לָשִׂים מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים, כְּמוֹ חַיּוֹת מְסֻכָּנוֹת;

הֵם נִפְתָּחִים כְּמוֹ פִּיו שֶׁל חָתוּל אַפְרִיקָנִי גָּדוֹל,

וַאֲנִי יוֹדַעַת אֶת לִבִּי: הוּא פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר

אֶת גְּבִיעַ פְּרִיחוֹתָיו הָאֲדֻמּוֹת מִתּוֹךְ אַהֲבָה צְרוּפָה אֵלַי.

הַמַּיִם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת חַמִּים וּמְלוּחִים, כְּמוֹ הַיָּם,

וּמַגִּיעִים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה כְּמוֹ בְּרִיאוּת.