"אישה, יושבת על קצה המיטה שלי במעונות ולא
מוכנה לעזוב, שאלה אם אני מאמין באהבה. גם אני
מדי פעם חוזר ושואל את עצמי, לבדי, אם עודני
מאמין באהבה. אני כמו אבן: זורקים אותה
מראש בניין ועוד דקה היא מתנפצת
אבל כששואלים אותה כשהיא עדיין באוויר
האבן עונה שהיא אוהבת ליפול, היא בוחרת ליפול.
כך אני מאמין באהבה. בוחר באהבה."
-אלמוג בהר-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה